ביטוח אובדן כושר עבודה

מתוך ויקי כלכלי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הגדרה כללית[עריכה | עריכת קוד מקור]

פוליסת ביטוח המשלמת במקרה של אובדן כושר עבודה עקב תאונה או מחלה פיצוי חודשי מוסכם וידוע.

הפיצוי החודשי המירבי הוא 75% משכרו של המבוטח (אצל שכירים) או הכנסתו הממוצעת של המבוטח (אצל עצמאים).

תגמולי הביטוח משולמים בתשלומים חודשיים, החל מתום תקופת המתנה (בדרך כלל חודש, 3 חודשים או 6 חודשים), וכל עוד המבוטח אינו כשיר לעבודה, אך לא יאוחר מתום תקופת הביטוח.

בנוסף לתשלומים החודשיים שמשולמים למבוטח, המבוטח משוחרר ברוב המקרים מתשלום הפרמיות עבור פוליסת אובדן כושר העבודה או עבור פוליסת הביטוח שהתוכנית מהווה נספח שלה, והן משולמות על ידי חברת הביטוח.

היבטי מיסוי של ביטוח אובדן כושר עבודה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הפרמיה כהוצאה מוכרת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הפרמיה המשולמת עבור ביטוח אובדן כושר עבודה יכולה להיחשב כהוצאה מוכרת בניכוי, בהתאם לסעיף 32(14) לפקודת מס הכנסה.

הפיצוי הוא הכנסה חייבת[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהתאם לסעיף 3(א) לפקודת מס הכנסה, סכום המשולם לעובד על פי ביטוח מפני אובדן כושר עבודה נחשב כהכנסה חייבת.