הצהרת הון
תוכן עניינים
הגדרה כללית[עריכה | עריכת קוד מקור]
הצהרת הון היא דיווח של תושב ישראל לרשות המסים על ההון נטו הנמצא ברשותו בתאריך מסוים.
הצהרת ההון מתבצע לאור דרישה מרשות מס ההכנסה ומשמשת אותה לאיתור הכנסות לא מדווחות.
חישוב ההון נטו של התושב ("הנישום") מבוצע על ידי שקלול הנכסים הנמצאים בבעלותו באופן פרטי ובמסגרת עסקיו, בניכוי ההתחייבויות שלו.
איתור ההכנסות הלא מדווחות מתבצע על ידי השוואת השינויים בהון נטו של התושב ומשפחתו בתקופה שבין הצהרת ההון הנוכחית להצהרת ההון הקודמת, .להיקפי ההכנסות המדווחים שלהם.
מאפייני הצהרת ההון[עריכה | עריכת קוד מקור]
זכות רשויות המסים לדרוש מהתושב הצהרת הון מעוגנת בסעיף 135(1) לפקודת מס הכנסה. הדרישה להגשת הצהרת הון מופנית ברוב המקרים לעצמאים או לבעלי שליטה בעסק. הדרישה להגשת הצהרת הון מועברת אחת לכ-5 שנים, והדוח משקף את תמונת המצב של הונו ביום האחרון בשנת מס (תאריך 31.12).
הצהרת הון ראשונה[עריכה | עריכת קוד מקור]
במהלך השנתיים הראשונות ממועד פתיחת תיק במס הכנסה, יקבל כל עוסק או בעל עסק דרישה להצהרת הון ראשונה.
הצהרת ההון הראשונה מהווה בסיס חישוב השינויים בהון למול הצהרות ההון העתידיות ולכן חשוב לכלול בה את כל הנכסים שברשות האדם ומשפחתו.
על מנת למנוע דיווח יתר של נכסים, במטרה לצמצם את הפערים העתידיים בין הצהרות ההון, מבצעת רשות המסים בדיקת סבירות ביחס לנתונים האישיים. במידה ומאותרים נתונים לא סבירים תעביר הרשות דרישה להגשת דוחות שנתיים לשנים קודמות.
מילוי טפסי הצהרת ההון[עריכה | עריכת קוד מקור]
דוח הצהרת הון מתייחס לנכסים של הנישום, בן/ת הזוג וילדים מתחת לגיל 18, כולל נכסים הנמצאים אצלם בנאמנות.
בהצהרת הון יש להתייחס לערכם הנומינלי של הנכסים, בהתאם לערכי עלות, ולא לשווי השוק או שערוך ערכו של הנכס.
איסוף נתונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הצהרת ההון מתבססת על מגוון רחב של נתונים. חלק מהנתונים נמצאים ברשותו של האדם ואת חלקם האחר יש לאסוף ולרכז ממקורות שונים.
המידע הנאסף מכלל המקורות משמש כבסיס למילוי הטפסים וכן כאסמכתא לפקיד השומה המעידה על נכונות ושלמות הנתונים שנרשמו בהצהרה.
נדל"ן פרטי ועסקי[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חוזי רכש או מכר דירה / מגרש / נכס אחר – לפי עלות הנכס הנומינאלית (לדוגמא - דירה שנקנתה בסכום של 1 מיליון שקל ישן, תירשם בהצהרת ההון לפי עלות של 1,000 ש"ח, גם אם ערכה הנוכחי הוא 2 מיליון ש"ח.)
- קבלות על הוצאות בגין שיפוץ מבנים.
- קבלות על תשלומים נלווים לעסקת הנדל"ן כגון מס רכישה, תיווך, ליווי משפטי ועוד.
- אישור מהבנק לגבי יתרת הקרן של הלוואת המשכנתא (יתרת הקרן בלבד - ללא ריבית והצמדה).
חשבונות בנק[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אישורי יתרות מהבנק לגבי: חשבונות עו"ש, תוכניות חיסכון ופק"מ (סכומי הפקדה), ניירות ערך (עלות רכישה), הלוואות (יתרת קרן) וכו'.
פנסיה, גמל וביטוח חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אישור מחברת הביטוח לגבי תשלומים לביטוח חיים (קרן בלבד).
- אישור מקרן פנסיה / קופת גמל / קרן השתלמות על הפקדות האדם (לא המעסיק, וללא שקלול רווחי הקרנות והקופות שלא נפדו).
חייבים וזכאים[עריכה | עריכת קוד מקור]
רשימת חייבים וזכאים, כולל אישורים מאותם אנשים.
נכסים נוספים[עריכה | עריכת קוד מקור]
אישורי רכישת כלי רכב, שיט, טיס, תכולת דירה, תכשיטים, מכשירי חשמל וכו'.
ניתן להגיש לפקיד השומה את מסמכי המקור או עותק שלהם. במידה ומוגש עותק של המסמכים יש לשמור על מסמכי המקור למקרה שפקיד השומה ידרוש לקבל גם אותם.
מבנה הצהרת ההון[עריכה | עריכת קוד מקור]
עסק ללא מאזן[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רכוש קבוע - לפי טופס פחת מעודכן.
- רכוש שוטף – מלאי, חייבים, לקוחות, שטרות והמחאות עם זמן פירעון עתידי.
- קופה ובנקים - אם מתנהל חשבון עסקי, יתרות עו"ש, מט"ח, הלוואות, כרטיסי אשראי.
- התחייבויות - ספקים, זכאים, מוסדות, עובדים.
עסק עם מאזן[עריכה | עריכת קוד מקור]
- השקעות בעסק פרטי – עצמאי.
- הנהלת חשבונות כפולה עם דוחות כספיים.
- השקעות בשותפויות. - השקעות בתאגידים משפטיים.
בכל אחד מההשקעות יש לקחת בחשבון את ההשקעה בהון המניות, הלוואות בעלים וחשבון יתרות חובה או זכות .
רכוש והתחייבויות פרטיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- נכסי נדל"ן - חוזה רכישה או מכר, הוצאות נילוות לעסקה כגון מס רכישה, מס שבח, שכ"ט עורך דין, דמי תיווך, שיפורים ותוספות בנייה וכו'.
- חייבים - חברים, קרובי משפחה ואחרים - הסכם בכתב המפרט את פרטי ההלוואה, תנאי ההחזר ואם יש, גם תנאי הריבית. אין חובה לערוך את ההסכם בליווי עו"ד, אך מומלץ שכל תשלום ו/או תקבול יבוצע בהעברה בנקאית ו/או בהמחאה על מנת לאפשר תיעוד מסודר.
- יתרות בנקים – בהתאם לאישורי יתרות סוף שנה המתקבלים מהבנק.
- מזומנים – יתרות מזומנים מהותיות המוחזקות על ידי האדם או משפחתו. במידה וקיימות יתרות מזומנים מהותיות, חשוב לציין את מקורן.
- תוכניות חיסכון, קופות גמל ביטוחי חיים - חלק העובד בלבד.
- כלי רכב, שיט, טיס – תיעוד כל רכישה או מכירה של כלי רכב, שיט או טיס, מול גורם עסקי או פרטי, באמצעות חשבונית מס ו/או קבלה ו/או זיכרון דברים ו/או צילום המחאה או אישור העברה בנקאית.
- תכולת בית ותכשיטים – פירוט כל תכולת הבית וחפצי הערך, באמצעות גיליון אקסל / טבלה, או על פי דוח/סקירת שמאי. מומלץ לשמור ולתעד חשבוניות בגין כל רכישה של פריט בעל ערך.
- זכאים - חברים, קרובי משפחה, בנקים וכו'.
- השקעות בניירות ערך בבורסה, השקעות ומזומנים במטבע חוץ - אישורי יתרה מהבנק או בית השקעות בו מתנהל חשבונכם.
- הלוואת משכנתא – אישור יתרת הלוואה מהבנק.
כספות – פירוט מיקום ותכולת כספת בבית או בבנק.
השוואת השינויים בהון לדוחות ההכנסות[עריכה | עריכת קוד מקור]
על מנת להימנע מחוסרי מידע בהצהרת ההון חשוב לבצע השוואה בין ההצהרה הנמצאת בהכנה להצהרה האחרונה שהוגשה, ולאתר פעולות שלא דווחו.
את ההשוואה בין הצהרות ההון ניתן לבצע באמצעות גיליון אקסל, המשווה בין הסעיפים השונים ומחשב את השינוי הכולל בהון נטו.
במידה שקיימים הפרשים בין השינוי בהון נטו להכנסות המדווחות, חשוב לאתר את הסיבות לפער, ולהוסיף להצהרת ההון את ההסברים והאסמכתאות המגשרים על הפער.
הסברים לשינוי בהון[עריכה | עריכת קוד מקור]
כאמור, מבצעת רשות המס השוואה בין שתי הצהרות ההון האחרונות שהתקבלו מהאדם, כדי להשוות אותם לדוחות הרווח והפסד השנתיים שהגיש בין התקופות.
בביצוע ההשוואה משקלל פקיד השומה הכנסות בניכוי מסים, הכנסות פטורות נוספות (קצבאות, שכר דירה פטור וכ'), הוצאות מחיה מוערכות, השקעות, רכישת נכסים עסקיים ופרטיים וכן הוצאות מהותיות אחרות שביצע האדם, באמצעות תוכנה ייעודית, ותוך הצלבת המידע עם נתונים המתקבלים מרשויות אחרות.
אופן חישוב הוצאות המחייה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הוצאות המחייה הן סך הוצאות המשפחה לצריכה אישית. חישוב הוצאות המחייה מבוצע על ידי פקיד השומה בהתאם ללוחות מחייה המעריכות את הצריכה המשפחתית המרבית בהתאם להכנסה המשפחתית השנתית ברוטו ומס' הנפשות עד גיל 18 במשפחה, בהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
מקורות נוספים לשינויים בהון[עריכה | עריכת קוד מקור]
קיימים מספר מקורות אפשריים לפערים בשינויים בהון, שאינם מוסברים באמצעות המקורות הקיימים לרשות, וחשוב להציגם בהצהרת ההון, בצירוף אסמכתאות רלוונטיות.
דוגמא למקורות אפשריים לפערים בשינויי ההון: - רווחים ותשואות בשוק ההון, בתוכניות חיסכון, קופות גמל וקרנות השתלמות שנמשכו. - מימוש רכוש קבוע ברווח. - ריבית רעיונית על הלוואות בעלים. - זכייה בהגרלות מפעל הפיס או הטוטו. - ירושות ומתנות – סכומים כספיים או נכסים המתקבלים בירושה או מתנה ירשמו בעלות של 0 ש"ח.
אם לאחר שקלול כלל נתוני הצהרת ההון קיים פער מהותי בין דיווחי ההכנסות לשינויים בהון האדם, ידרוש פקיד השומה לקבל הסברים לפער. במידה שלא יקבל הסברים מספקים, יגדיר פקיד השומה שומת מס בגין הרווחים שאינם מוסברים, ובמקרים קיצוניים – אף יפנה לענישה.
ענישה בגין פערים לא סבירים בהון[עריכה | עריכת קוד מקור]
במידה הפערים שנמצאו בין השינויים בהון להכנסות המדווחות משמעותיים, יכול פקיד השומה לנקוט בהליך פלילי כנגד הנישום ו/או המסייע עקב השמטת הכנסה.
מועד הגשת הצהרת ההון[עריכה | עריכת קוד מקור]
את הצהרת ההון יש להגיש בתוך 120 יום ממועד הדרישה. במקרים מסוימים ניתן לקבל מפקיד השומה הארכה לתקופה זו. אי-הגשת ההצהרה במועד גוררת קנס פיגור הגשה, העומד נכון לשנת 2016 על סך של 280 שקל לכל חודש פיגור.
פעילות לאחר השלמת הצהרת ההון[עריכה | עריכת קוד מקור]
ברוב המקרים לא ניתן לתקן את הצהרת ההון לאחר הגשתה.
לאחר משלוח הצהרת ההון, חשוב להקפיד על תיעוד של מסמכים מהותיים הקשורים לשינויים בהון הפרטי והעסקי, הנכסים הנרכשים וההתחייבויות הנלקחות.