| יתרות מטבע החוץ של ישראל עלו השנה ב-14 מיליארדי דולרים, והסתכמו בסוף 2008 ב-42.5 מיליארדי דולרים. |
| העלייה ביתרות השנה היא בעיקרה תוצאה של רכישות מטבע חוץ על ידי בנק ישראל במסגרת תוכנית להגדלת יתרות מטבע החוץ שהופעלה החל מסוף הרביע הראשון של 2008. במסגרת תוכנית זו נרכשו השנה 12.1 מיליארדי דולרים. |
| רמתן הממוצעת של יתרות מטבע החוץ בדצמבר 2008 מכסה, לראשונה בעשור האחרון, את כל החוב החיצוני לטווח קצר של המשק – 103%, לעומת רמות כיסוי סביב 80% בשנים הקודמות – והיא שווה ל-4.8 חודשי יבוא, לעומת 4 חודשים בממוצע בשנה הקודמת. |
| למרות המשבר הפיננסי העולמי החריף השנה, יתרות מטבע החוץ של ישראל כמעט לא נפגעו וזאת משום שהן מושקעות בנכסים שמרניים, כחלק ממדיניות ניהול היתרות של בנק ישראל. נוסף על כך נקט הבנק במהלך השנה צעדים להקטנת החשיפה של תיק היתרות לסיכונים הפיננסיים הגוברים: החשיפה הבנקאית צומצמה עד מתחת לאחוז, הוקשחו כללי ההשקעה, והוטלו מגבלות נוספות על הנכסים המותרים להשקעה. |
| תשואת ההחזקה של היתרות במונחי נומרר הייתה בשנת 2008 גבוהה – 5.9%, לעומת 4.5% בממוצע בשנים 2008-1998. תשואה זו הושפעה במידה רבה מירידת התשואות-לפדיון בשוקי איגרות החוב של ממשלת ארה"ב ושל ממשלות אחרות ברחבי העולם, על רקע המשבר העולמי המתעצם. |
| תרומת הניהול הפעיל השנה הייתה שלילית, והסתכמה ב-19 נקודות בסיס, לעומת תרומה חיובית ממוצעת של 9 נקודות בסיס בעשור האחרון. הגורם העיקרי לתרומה השלילית השנה היו נכסי המירווח הארוכים בתיק, שהניבו תשואה נמוכה מזו של איגרות החוב הממשלתיות, בשל התרחבות המירווחים ביניהם. תרומת הניהול הפעיל, וגם התנודתיות שלה, שגברה השנה, הושפעו מאוד מהשינויים הדרמטיים שהתחוללו בשווקים בעטיו של המשבר העולמי. |
| בעקבות רמת התשואות הנמוכה בארה"ב כבר בתחילת 2008, אריכות תיק הדולר קוצרה מ-24 חודשים ל-14 חודשים; זאת מחשש לעליית תשואות, שתביא להפסדי הון גדולים מעבר להכנסות מריבית, ובעקבות זאת – לתשואת החזקה שלילית. |
| האירועים שהתרחשו השנה בעולם הדגישו כי מעבר להחזקתה של רמת יתרות הולמת, חשוב מאוד שהיתרות תהיינה נזילות במידה מספקת – למקרה הצורך, בעת משבר. מטרה זו קיבלה משנה תוקף בניהול היתרות השנה בבנק ישראל. |
